עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

סיכום שיעור 6

Batelda

Batelda

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

מספר השיעור: 6

סיכום השיעור

בשיעור היום למדנו שני נושאים עיקריים: עריכת קובץ של מכתב רשמי וכן ענייני תורת הצורות:

ערכנו טקסט של רן ארז והעלנו נקודות לדיון:
בעברית יש לכתוב: נראה ש, כנראה, כאשר עבדנו קשה. הדרך הלא נכונה לכתוב זאת היא: כנראה ש,
הביטוי “כנראה ש” הוא ביטוי דיבורי מאוד
באופן כללי, בכתיבה עלינו להימנע משימוש ב”ש” וב”כאשר”.
המילה אשר הופכת להיות רק שמו של בן יעקב. לא משתמשים בה אף פעם! המילה ש, היא במקור המילה אשר. בתקופת חז”ל אשר.
ניבים וביטויים – להשתמש כמה שפחות! כתיבה מנהלית או מוסדית צריכה להיות כתיבה ידידותית ובהירה ככל הניתן. שימוש רב בביטויים וניבים אינו מעשיר את השפה אלא מכביד עליה ויוצר בעיות בהבנה.
שימוש יתר במירכאות: מירכאות (כפולות) נועדו לצורך ציטוט או לצורך הבהרה שמה שנאמר במשפט אינו במשמעותו הרגילה. כמו כן משתמשים
במירכאות לציון שם של יצירה ספרותית, שם של ספר וכודמה. לדוגמה: עמוס עוז, בספרו “ארצות התן”, מדבר על הכיבוש.
גרש יחיד הוא גרש שמשתמשים בו כאשר באמצע ציטוט צריך להשתמש במירכאות
עדיף לכתוב מעט וברור מאשר ארוך ולא ברור
חסרה בהירות וענייניות

בחלק השני של השיעור למדנו על בנייני הפועל:

בעברית שבעה בניינים (יש עוד כמה קטנים, במיוחד בעברית החדשה). ראינו כי יש צורה תקנית לכתוב ולומר את הפעלים בעברית, ובהתאמה לעושה הפעולה (תשע הטיות שונות! הלכתי הלכת, הלכנו וכו’)
בניין פעל – יש לו כמה מופעים: שמר
מצבים: ישנה, גבה, גדל,
משקל פעול: בפעלים יכ”ל, קט”נ·
בניין פעל בציווי – פְתַח, פִּתְחי ולא פְתְחי
בבניין הפעיל, שורשים שמתחילים בנ’ – הנ’ נופלת
ונראה כאילו יש רק שתי אותיות שורש: מ(נ)כּיר, מ(נ)בּיט, מ(נ)גּיע, מ(נ)פּיל
-מתחיל בפתח

לאורך השיעור שמענו שירים אשר עזרו לנו להבין את הבניינים

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X