עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

סיכום שיעור 6

עידן זהורי

עידן זהורי

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

מספר השיעור: 6

סיכום השיעור

עריכה לשונית וכתיבה מנהלית 129099 – סיכום שיעור 6 – 3.5.2021

עידן זהורי 021666946

מרצה: אורן זונדר

 

השיעור נפתח בטקסט שהמרצה העלה וכל אחד היה צריך לתת הארות והערות, לשנות את המשפטים לפי הצורך, להוסיף פסיקים ונקודות לפי מה שכל אחד מבין.

לאחר שכולם סיימו, ניתחנו את הטקסט יחד עם המרצה.

 

להלן הטקסט

איגרת אישית לעדכון מס’ פ”א 21 – “הרפורמה החדשה” במערכת החינוך

מורות ומורים, חברי ארגון המורים היקרים

שלום רב,
נראה שכאשר עבדנו קשה בלימוד מקוון בשל מגפת הקורונה, “דורשי טובתה” של מערכת החינוך התפנו להציע הצעות ל”רפורמה חדשה”, כמו “המציאו את הגלגל.”
כמה מנהלי מחלקות לחינוך, אותם מנהלי מחלקות לחינוך אף שיתפו כמה מנהלי בתי ספר בדיונים שלהם – אך לא את נציגי ציבור המורים, שאת דעותיהם כנראה אינם מחשיבים. בראשם מנהל מחלקת החינוך בירושלים אשר הופיע בטלוויזיה ולדבריו גם מנהלת החינוך בתל אביב שותפה לו, הגיעו למסקנה שטוב לצמצם מספר מבחני בגרות או לבטל מספר מקצועות לימוד, לתת בידי המנהלים לקבוע בעצמם 40% מתוכנית הלימודים, לשנות חופשות מורים ותלמידים – ועוד כהנה וכהנה הצעות. -יש רפורמה חדשה ומהי
תלונה על חוסר שיתוף המורים למעשה, הם הציעו למשרד החינוך ביטול מקצועות הומניים, שבלימודם אנו מחנכים את תלמידינו לערכים, להכרת ההיסטוריה, לאהבת מולדת, למסורת ודרך ארץ ועוד. מה שעולה מהצעה זו הוא שצריך ללמד את התלמידים שלנו להיות “טכניים” (ללמוד בעיקר מתמטיקה, עברית, אנגלית, מקצוע מורחב ומדעים) וכי מנהלי מחלקות במשרד החינוך צריכים להציג “חדשנות” ותוך כדי כך לגרום לקיצוצים בתקציבי החינוך ופגיעה בתלמידים ובמורים  תוכן הרפורמה וההתנגדות לה-.
לא פלא שהמורים במערכת החינוך אינם מסכימים לכך.
כל בר בי רב יודע שאם אין בחינות ואין חובת לימוד מקצוע זה או אחר, תלמידים רבים ומנהלים רבים לא יתאמצו להשקיע במקצועות שאין חובה ללמוד אותם או במקצועות שאין בהם בחינות ומדידה. כך ייווצר לחץ גדול על ציבור המורים לתת ציונים טובים במקצועות שונים, בבחינות שאינן חיצוניות, ולפאר את בית ספרם. – מקצוע שאין בו מדידה חיצונית אינו נחשב.

האם אפשר להשוות בין תעודת סיום שניתנת לתלמיד ביישוב מבוסס לתעודה שניתנת לתלמיד ביישוב פריפריאלי, מבחינה כלכלית וחברתית? האם אנחנו בדרך למבחני כניסה לאוניברסיטה? האם אנחנו בדרך לביטול תעודת בגרות סטנדרטית שווה לכולם?
תוכנית זו כה הזויה שלא פלא שעד עכשיו שר החינוך לא קיבל אותה.

נעמוד על המשמר ונדאג למערכת החינוך ולכל מורה ומורה ולכל מנהלת ומנהל ונמנע בכל כוחנו פגיעה במערכת החינוך.

חוזר זה נכתב כדי שתבינו מדוע לא הגבנו לכך עד עתה. לא מחוסר עניין נמנענו מתגובה עד כה, אלא כדי לא להעצים את העניין, שכן ייתכן שמדובר ב”בלון ניסוי“.
נעשה הכול שהדברים שהועלו לא ייהפכו למציאות.

 

השורש:

  • המרכיב הבסיסי של המילים בעברית: השורש
  • תיאוריות בלשניות רבות בנוגע לתפקיד השורש בשפה
  • שורש גזור שם – פקס – פקסס, טלפון – טלפן
  • שורש תנייני – תפקד, תרומה
  • כל השורשים הם בני שלוש אותיות – יהודה אבן חיוג’ 1012-945
  • רבי יהודה אבן ג’אנח – ספר השורשים

בשיעור זה למדנו שני נושאים:

עריכת קובץ של מכתב רשמי וכן ענייני תורת הצורות:

חלק א

עריכת טקסט של רן ארז:

נקודות לדיון:

בעברית יש לכתוב: נראה ש, כנראהכאשר עבדנו קשה. הדרך הלא נכונה לכתוב זאת היא: כנראה
ש,

הביטוי “כנראה ש” הוא ביטוי דיבורי מאוד

באופן כללי, בכתיבה עלינו להימנע משימוש ב”ש” וב”כאשר”.

המילה אשר הופכת להיות רק שמו של בן יעקב. לא משתמשים בה אף פעם! המילה ש, היא במקור המילה אשר. בתקופת חז”ל אשר.

ניבים וביטויים – להשתמש כמה שפחות! כתיבה מנהלית או מוסדית צריכה להיות כתיבה ידידותית ובהירה ככל הניתן. שימוש רב בביטויים וניבים אינו מעשיר את השפה אלא מכביד עליה ויוצר בעיות בהבנה.

שימוש יתר במירכאות: מירכאות (כפולות) נועדו לצורך ציטוט או לצורך הבהרה שמה שנאמר במשפט אינו במשמעותו הרגילה. כמו כן משתמשים במירכאות לציון שם של יצירה ספרותית, שם של ספר וכדומה. לדוגמה: עמוס עוז, בספרו” ארצות התן”, מדבר על הכיבוש.

גרש יחיד הוא גרש שמשתמשים בו כאשר באמצע ציטוט צריך להשתמש במירכאות.
עדיף לכתוב מעט וברור מאשר ארוך ולא ברור.

חסרה בהירות וענייניות

 

בחלק השני של השיעור עסקנו בעניין בנייני הפועל: 

בעברית שבעה בניינים (יש עוד כמה קטנים, במיוחד בעברית החדשה). ראינו כי יש צורה תקנית לכתוב ולומר את הפעלים בעברית, ובהתאמה לעושה הפעולה (תשע הטיות שונות! הלכתי הלכת, הלכנו וכו’).

בניין פעל – יש לו כמה מופעים: שמר

מצבים: ישנה, גבה, גדל

משקל פעול: בפעלים יכ”ל, קט”נ
ויג”ר – יכולתי (ולא יכלתי) יכולת (ולא יכלת) ויכולנו (יכלנו(

בניין פעל בציווי – פְתַח, פִּתְחי ולא פְתְחי

בבניין הפעיל, שורשים שמתחילים בנ’ – הנ’ נופלת
ונראה כאילו יש רק שתי אותיות שורש: מ(נ)כּיר, מ(נ)בּיט, מ(נ)גּיע, מ(נ)פּיל – מתחיל בפתח

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X