עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

סיכום שיעור 6

katia1969

katia1969

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

מספר השיעור: 6

סיכום השיעור

בשיעור זה למדנו שני נושאים: עריכת קובץ של מכתב רשמי וכן ענייני תורת הצורות:

חלק א – עריכת טקסט של רן ארז:

נקודות

לדיון:

  • בעברית יש לכתוב: נראה ש, כנראה, כאשר עבדנו קשה. הדרך הלא נכונה לכתוב זאת היא: כנראה ש,
  • הביטוי “כנראה ש” הוא ביטוי דיבורי מאוד
  • באופן כללי, בכתיבה עלינו להימנע משימוש ב”ש” וב”כאשר”.
  • המילה אשר הופכת להיות רק שמו של בן יעקב. לא משתמשים בה אף פעם! המילה ש, היא במקור המילה אשר. בתקופת חז”ל אשר.
  • ניבים וביטויים – להשתמש כמה שפחות! כתיבה מנהלית או מוסדית צריכה להיות כתיבה ידידותית ובהירה ככל הניתן. שימוש רב בביטויים וניבים אינו מעשיר את השפה אלא מכביד עליה ויוצר בעיות בהבנה.
  • שימוש יתר במירכאות: מירכאות (כפולות) נועדו לצורך ציטוט או לצורך הבהרה שמה שנאמר במשפט אינו במשמעותו הרגילה. כמו כן משתמשים במירכאות לציון שם של יצירה ספרותית, שם של ספר וכודמה. לדוגמה: עמוס עוז, בספרו “ארצות התן”, מדבר על הכיבוש.
  • גרש יחיד הוא גרש שמשתמשים בו כאשר באמצע ציטוט צריך להשתמש במירכאות
  • עדיף לכתוב מעט וברור מאשר ארוך ולא ברור
  • חסרה בהירות וענייניות

 

בחלק השני של השיעור עסקנו בעניין בנייני הפועל: בעברית שבעה בניינים (יש עוד כמה קטנים, במיוחד בעברית החדשה). ראינו כי יש צורה תקנית לכתוב ולומר את הפעלים בעברית, ובהתאמה לעושה הפעולה (תשע הטיות שונות! הלכתי הלכת, הלכנו וכו’)

  • בניין פעל – יש לו כמה מופעים: שמר

מצבים: ישנה, גבה, גדל,

משקל פעול: בפעלים יכ”ל, קט”נ

ויג”ר – יכולתי (ולא יכלתי) יכולת (ולא יכלת) ויכולנו(יכלנו)

  • בניין פעל בציווי – פְתַח, פִּתְחי ולא פְתְחי
  • בבניין הפעיל, שורשים שמתחילים בנ’ – הנ’ נופלת ונראה כאילו יש רק שתי אותיות שורש: מ(נ)כּיר, מ(נ)בּיט, מ(נ)גּיע, מ(נ)פּיל -מתחיל בפתח.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X