עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

סיכום שיעור 6

Ronity

Ronity

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

מספר השיעור: 6

סיכום השיעור

בשיעור זה למדנו שני נושאים: עריכת קובץ של מכתב רשמי וכן ענייני תורת הצורות:
חלק א – עריכת טקסט של רן ארז:
נקודות
לדיון:

בעברית יש לכתוב: נראה ש, כנראה, כאשר עבדנו קשה. הדרך הלא נכונה לכתוב זאת היא: כנראה
ש
,
באופן כללי, בכתיבה עלינו להימנע משימוש ב
“ש” וב”כאשר”.
המילה אשר הופכת להיות רק שמו של בן יעקב. לא
משתמשים בה אף פעם! המילה ש, היא במקור המילה אשר. בתקופת חז”ל אשר.

·
ניבים וביטויים – להשתמש כמה שפחות! כתיבה מנהלית
או מוסדית צריכה להיות כתיבה ידידותית ובהירה ככל הניתן. שימוש רב בביטויים וניבים לא מעשיר את השפה אלא מכביד עליה ויוצר בעיות בהבנה, לא תמיד המסר שהכותב ניסה להעביר מובן לקורא.

·
שימוש יתר במירכאות: מירכאות (כפולות) נועדו
לצורך ציטוט או לצורך הבהרה שמה שנאמר במשפט אינו במשמעותו הרגילה. כמו כן משתמשים במירכאות לציון שם של יצירה ספרותית, שם של ספר וכודמה. לדוגמה: ג’ון גרישם , בספרו “בית צבוע” סוטה לחלוטין מנושא עריכת הדין שכל כך מאפיין את ספריו הקודמים.

גרש יחיד הוא גרש שמשתמשים בו כאשר באמצע ציטוט
צריך להשתמש במירכאות

עדיף לכתוב מעט וברור מאשר ארוך ולא ברור , לפעמים כל המוסיף גורע.

בחלק השני של השיעור עסקנו בעניין בנייני הפועל: בעברית שבעה בניינים (יש עוד כמה קטנים, במיוחד בעברית החדשה). ראינו כי יש צורה תקנית לכתוב ולומר את הפעלים בעברית, ובהתאמה לעושה הפעולה (תשע הטיות שונות! הלכתי הלכת, הלכנו וכו’)

·
בניין פעל – יש לו כמה מופעים:  סגר

מצבים: ערה , גבה, גדל,

משקל פעול: בפעלים יכ”ל, קט”נ
ויג”ר – יכולתי (ולא יכלתי) יכולת (ולא יכלת) ויכולנו(יכלנו)

·
בניין פעל בציווי – פְתַח, פִּתְחי ולא פְתְחי

·
בבניין הפעיל, שורשים שמתחילים בנ’ – הנ’ נופלת
ונראה כאילו יש רק שתי אותיות שורש: מ(נ)כּיר, מ(נ)בּיט, מ(נ)גּיע, מ(נ)פּיל
-מתחיל בפתח

https://youtu.be/uvTR4SGqzRQ

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X