עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

סיכום שיעור 5

adissa

adissa

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית וכתיבה מנהלית

מספר השיעור: 5

סיכום השיעור

עריכת קובץ של מכתב רשמי וענייני תורת הצורות

חלק א – עריכת טקסט של רן ארז: 
נקודות לדיון:

בעברית תקינה יש לכתוב: נראה ש, כנראה, כאשר עבדנו קשה. הדרך הלא נכונה לכתוב זאת היא: כנראה, הביטוי “כנראה ש” הוא ביטוי דיבורי מאוד
באופן כללי, בכתיבה עלינו להימנע משימוש ב “ש” וב “כאשר”.

המילה אשר הופכת להיות רק שמו של בן יעקב. לא
משתמשים בה אף פעם! המילה ש, היא במקור המילה אשר

בתקופת חז”ל אשר.
ניבים וביטויים – להשתמש כמה שפחות!

כתיבה מנהלית או מוסדית צריכה להיות כתיבה ידידותית ובהירה ככל הניתן. שימוש רב בביטויים וניבים אינו מעשיר את השפה אלא מכביד עליה ויוצר בעיות בהבנה

שימוש יתר במירכאות: מירכאות (כפולות) נועדו
לצורך ציטוט או לצורך הבהרה שמה שנאמר במשפט אינו במשמעותו הרגילה. כמו כן משתמשים
במירכאות לציון שם של יצירה ספרותית, שם של ספר וכודמה. לדוגמה: מישל אובמה  בספרה “הסיפור שלי”, מספרת על חייה כילדה…

גרש יחיד הוא גרש שמשתמשים בו כאשר באמצע ציטוט
צריך להשתמש במירכאות

עדיף לכתוב מעט וברור מאשר ארוך ולא מובן

חלק ב- חסרה בהירות וענייניות

הפועל: בעברית שבעה בניינים (יש עוד כמה קטנים, במיוחד בעברית החדשה). ראינו כי יש צורה תקנית לכתוב ולומר את הפעלים בעברית, ובהתאמה לעושה הפעולה (תשע הטיות שונות! דיברתי, דיברת, דיברנו וכד’)
בניין פעל – יש לו כמה מופעים לדוג’ : ישנה, גבה, גדל,
משקל פעול: בפעלים יכ”ל, קט”נ ויג”ר – יכולתי (ולא יכלתי) יכולת (ולא יכלת) ויכולנו(יכלנו)
בניין פעל בציווי – פְתַח, פִּתְחי ולא פְתְחי

בבניין הפעיל, שורשים שמתחילים בנ’ – הנ’ נופלת
ונראה כאילו יש רק שתי אותיות שורש: מ(נ)כּיר, מ(נ)בּיט, מ(נ)גּיע, מ(נ)פּיל
-מתחיל בפתח

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X