עריכה לשונית

סיכום שיעור 1

Omer22

Omer22

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית

מספר השיעור: 1

סיכום השיעור

עריכה לשונית – שיעור 1 26/4 (מרצה: עו”ד טוביה יגר)

חיים ומוות בידי הלשון – כוחה של המילה, בכתב ובע”פ, ובמשפט העברי:

 

נעסוק בפן התחבירי של הדברים כיצד ניתן להתבטא, מה נכון/לא נכון בפרקטיקה היומיומית. גם בהיבטים משפטיים (דיני צוואות לדוג’), ונראה כיצד מילים שנאמרות ונכתבות יש להן משמעות מכרעת על יישום הצוואה ע”י המצווה. התקשורת הבין אישית היומיומית שלנו (עם משפחה, חברים, בעבודה וכו’) נועדה להעביר מסרים ולקבל מסרים, ע”מ לדעת איך להתנהל מול הזולת. בקורס זה אמורים לדעת באופן מדויק מבחינה תחבירית איך להביא זאת לידי ביטוי.

  • קל לדבר קשה לשקם – כלומר, קל לנו כבני אדם ללחוץ על ההדק ולירות את המילים/תגובות שלנו עם פחות מחשבה, ולרוב ללא ‘כוונת מכוון’. לאחר שנאמרו המילים קשה לקחתן בחזרה, וקשה לשקם יחסים שנפגעו כתוצאה מכך.
    מקרה לדוג’: אדם הזמין מטבח חדש. לא הייתי מרוצה מהנגר שהרכיב לי את המטבח. האינסטינקט הראשוני שלי היה , כמובן, להתלונן. אבל אז מחשבה מטרידה עצרה בעדי: ישנו בן אדם בסיפור הזה.
  • מה עושים?

מקרה לדוג’ של טוביה: חבר, בן מחזור במח’ החקירות לפני 20 שנה. קרבי לשעבר, מלח הארץ, נכה צה”ל שנפצע באינתיפאדה הראשונה קשה, אך לא ויתר והתעקש להמשיך לשרת את מדינתנו והתגייס למח’ חקירות. מדובר בבחור משכיל, תואר בפסיכולוגיה, חכם ובעל מוטיבציה.

לאחר כחצי שנה מתחילת עבודתנו המשותפת, הכיר את בחירת ליבו. התוכנית שלהם הייתה לעבור לגור בירושלים ולשם כך חשב לבקש מהממונים עליו העברה ליחידה שם. העניין הוא, שמועד בקשתו היה לפני יציאתנו לקורס, חלק מהליך ההכשרה. אני יעצתי לו לא לפנות בבקשת העברה טרום הקורס, אלא להמתין שיוכשר ואח”כ לבקש העברה, ע”מ שלא יראה כמי שמציב תנאים, טרם הכשרתו. החבר אינו אוהב לשמור דברים, החליט לגלות את תוכניתו לממונה עליו, בציפייה לקבל את ‘ברכת הדרך’ שהרי, מדובר בנישואים. הממונה שמע את בקשתו, והודיע לו כי יחליט בבקשתו לאחר שיוכשר כחוקר. כך עברה לה ההכשרה, במשך כחודשיים וחצי בתנאי פנימייה, ואז הגיע רגע הצבתנו במדורי החקירות. החבר הוצב במדורו של אותו ממונה בת”א ולאחר תקופה קצרה נקבע כי “אינו מספיק מקצועי” והוחלט לפטרו לאלתר. החיים והמוות ביד הלשון.

אירוע, פרשנות לאירוע, רגש, תגובה (מודל ‘אפרת’)- מה מבדיל בין כל אחד ואחת? התגובה. היא זו שתקבע מה המענה הנגדי שנקבל. לפני שאנחנו מייצרים את התגובה, אנחנו מעבדים את כל האלמנטים יחד. התגובה שתצא מאתנו היא זו שתשפיע על מהלך החיים סביבנו. כמובן שיש משקל גם לפרשנות שלנו את אותו האירוע, והיא זו שתביא ליצירת התגובה בשלב הבא. עולם הפסיכולוגיה מלמד אותנו כיצד לפרש את האירוע ולייצר תגובה נכונה.

חוק איסור לשון הרע:
ברשתות האינטרנט ובמדיות החברתיות בין היתר. המחוקק מקנה סנקציות מאוד חריפות כלפי כל אותם ‘גיבורי מקלדת’ שמשתלחים באדם/בקב’ (גם אם הסיבות מוצדקות). כשאדם כותב סטטוס שמועלה לאותה המדיה, הוא עלול למצוא עצמו נתבע בגין לשון הרע  כיוון שהוא מוציא דיבה (שיימינג). הפיצוי לפי החוק הוא 50 אלף ₪ ללא הוכחת נזק, ובלבד שנאמרה אמירה פוגענית. יש אפשרות לקבלת  פיצוי נוסף בהתקיים התנאים המופיעים בחוק: אשמה + המעשה גרם לנזק לצד הנפגע. בהוצאת דיבה ישנו אלמנט הפומביות שחייב להתקיים, ובפועל מדובר בהגבלה של חופש הביטוי.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וחופש הביטוי- זכו למעמד הגבוה ביותר. שני חוקים אלו דנו לראשונה בישראל בזכויות יסוד של אזרחים. חופש הביטוי הוא נגזרת של חו”י כבוד האדם וחירותו.  זהו אינו חופש מוחלט ואבסולוטי. דברים מסוימים שנאמרים נאסרים, אבל יש כאלו שלא. יש מבחנים בהם ביהמ”ש עושה שימוש עמ”נ לפסוק, כאשר יש מקרים בהם מילים גורמות לפגיעה.

אפשר לומר לכל אדם כל דבר, אבל חשוב לשאול איך ומתי– מפני שלפעמים הם חשובים לא פחות מתוכן הדברים, וזה עניין של תיזמון. למילים יש כוח ומשקל והן גורמות להתרחשות במציאות (זוהי הגישה ביהדות). מילה יכולה להחריב עולמות, ולחרוץ גורלות. המילים שלנו לעתים מתועדות בין אם בע”פ/בכתב ובין אם בזיכרון שלנו לשנים רבות קדימה.

מעולם המשפט: ברוב הפעמים המכשול העיקרי בפני פשרה בין הצדדים היא המילה שנאמרת לחלל האוויר וגורמת לפתיחת הליך משפטי. בסכסוכים משפטיים (משפחתיים לדוג’) – המילים מחריבות ומייצרות קונפליקט. המילים רוצות לפגוע ולפגום, לאיים ולכפות ניצחון. השופט הוא שפוסק ויכול להשתמש גם במילים שנאמרו עמ”נ להכריע בסכסוך. בביהמ”ש אני לעולם אדע איך אני נכנס, אבל לא אוכל לדעת איך אסיים את ההליך המשפטי.

מילים משפיעות בטווח הקצר ובטווח הארוך:
אחת התובנות ביהדות הוא הקשר בין הפה לשכל. עפ”י היהדות בעיסוק בין מה שמותר/אסור בדיבור הכוח של המילים הוא הרבה מעבר לשיחת חולין.

עריכה של צוואה (לפי הדין הכללי):
קובעת שהדין זהה כלפי מי שערך צוואה וגם כלפי מי שלא ערך אותה. אדם נפטר, וחוק הירושה מחייב הגשת בקשה לרשם הירושות לקיום צו ירושה (מטעם היורשים, אל מול העזבון). צוואה תפקידה להוציא לפועל את רצון המצווה.

 

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X