עריכה לשונית

סיכום שיעור 6

Rinata

Rinata

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית

מספר השיעור: 6

סיכום השיעור

למדנו: עריכת קובץ של מכתב רשמי ותורת הצורות:
חלק א – עריכת טקסט של רן ארז – בעברית יש לכתוב: נראה ש, כנראה, כאשר עבדנו קשה, לא נכון לכתוב : כנראה ש,
הביטוי “כנראה ש” הוא ביטוי דיבורי.
בכתיבה עלינו להימנע משימוש ב”ש” וב”כאשר”.
המילה אשר לא
משתמשים בה אף פעם. המילה ש, היא במקור המילה אשר. בתקופת חז”ל אשר.
ניבים וביטויים – להשתמש כמה שפחות! כתיבה מנהלית או מוסדית צריכה להיות כתיבה ידידותית ובהירה ככל הניתן. שימוש רב בביטויים וניבים
אינו מעשיר את השפה אלא מכביד עליה ויוצר בעיות בהבנה.
שימוש יתר במירכאות: מירכאות (כפולות) נועדו
לצורך ציטוט או לצורך הבהרה שמה שנאמר במשפט אינו במשמעותו הרגילה. וכן משתמשים
במירכאות לציון שם של יצירה ספרותית, שם של ספר וכודמה. לדוגמה: עמוס עוז, בספרו
“ארצות התן”, מדבר על הכיבוש.
גרש יחיד הוא גרש שמשתמשים בו כאשר באמצע ציטוט
צריך להשתמש במירכאות
עדיף לכתוב מעט וברור מאשר ארוך ולא ברור
בחלק השני של השיעור עסקנו בעניין בנייני הפועל: בעברית שבעה בניינים, יש צורה תקנית לכתוב ולומר את הפעלים בעברית, ובהתאמה לעושה הפעולה (תשע הטיות שונות! אכלתי, אכל, אכלנו וכו’)
בניין פעל – בניין קל, יש לו כמה מופעים: שמר
מצבים: ישנה, גבה, גדל,  משקל פעול: בפעלים יכ”ל, קט”נ
ויג”ר – יכולתי (ולא יכלתי) יכולת (ולא יכלת) ויכולנו(יכלנו)
בניין פעל בציווי – פְתַח, פִּתְחי ולא פְתְחי
בבניין הפעיל, שורשים שמתחילים בנ’ – הנ’ נופלת
ונראה כאילו יש רק שתי אותיות שורש: מ(נ)כּיר, מ(נ)בּיט, מ(נ)גּיע, מ(נ)פּיל
-מתחיל בפתח.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X