עריכה לשונית

סיכום שיעור 6

DanielleNahmias

DanielleNahmias

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית

מספר השיעור: 6

סיכום השיעור

בשיעור זה למדנו שני נושאים: עריכת קובץ של מכתב רשמי וכן ענייני תורת הצורות:

חלק א – עריכת טקסט של רן ארז:

נקודות

לדיון:

 

·

בעברית יש לכתוב: נראה ש, כנראה, כאשר עבדנו קשה. הדרך הלא נכונה לכתוב זאת היא: כנראה

ש,

 

·

הביטוי “כנראה ש” הוא ביטוי דיבורי

מאוד

 

·

באופן כללי, בכתיבה עלינו להימנע משימוש ב

“ש” וב”כאשר”.

 

·

המילה אשר הופכת להיות רק שמו של בן יעקב. לא

משתמשים בה אף פעם! המילה ש, היא במקור המילה אשר. בתקופת חז”ל אשר.

 

·

ניבים וביטויים – להשתמש כמה שפחות! כתיבה מנהלית

או מוסדית צריכה להיות כתיבה ידידותית ובהירה ככל הניתן. שימוש רב בביטויים וניבים

אינו מעשיר את השפה אלא מכביד עליה ויוצר בעיות בהבנה.

 

·

שימוש יתר במירכאות: מירכאות (כפולות) נועדו

לצורך ציטוט או לצורך הבהרה שמה שנאמר במשפט אינו במשמעותו הרגילה. כמו כן משתמשים

במירכאות לציון שם של יצירה ספרותית, שם של ספר וכודמה. לדוגמה: עמוס עוז, בספרו

“ארצות התן”, מדבר על הכיבוש.

 

·

גרש יחיד הוא גרש שמשתמשים בו כאשר באמצע ציטוט

צריך להשתמש במירכאות

 

·

עדיף לכתוב מעט וברור מאשר ארוך ולא ברור

 

·

חסרה בהירות וענייניות

 

בחלק השני של השיעור עסקנו בעניין בנייני הפועל: בעברית שבעה בניינים (יש עוד כמה קטנים, במיוחד בעברית החדשה). ראינו כי יש צורה תקנית לכתוב ולומר את הפעלים בעברית, ובהתאמה לעושה הפעולה (תשע הטיות שונות! הלכתי הלכת, הלכנו וכו’)

 

·

בניין פעל – יש לו כמה מופעים: שמר

 

 

מצבים: ישנה, גבה, גדל,

 

משקל פעול: בפעלים יכ”ל, קט”נ

ויג”ר – יכולתי (ולא יכלתי) יכולת (ולא יכלת) ויכולנו(יכלנו)

 

·

בניין פעל בציווי – פְתַח, פִּתְחי ולא פְתְחי

 

·

בבניין הפעיל, שורשים שמתחילים בנ’ – הנ’ נופלת

ונראה כאילו יש רק שתי אותיות שורש: מ(נ)כּיר, מ(נ)בּיט, מ(נ)גּיע, מ(נ)פּיל

-מתחיל בפתח

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X