עריכה לשונית

סיכום שיעור 3

noa peretz

noa peretz

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

שגיאות נפוצות בכתיבה: האם גם אתם עושיםאותן?

 

מה קשור? טעויות נפוצות במילות קישור

1. “במידה ו-“: אחת הטעויות הנפוצות ביותר. במקום זאת יש לכתובאם“, “כאשר“, “בתנאיש-“, “במקרה שבו“, אובמידה ש-“. שימו לבשגם שימוש במילת הקישורבמידה ש-” עשוילהיות שגוי אם אין מדובר במידה ממש. כלומר, ניתן לכתובהוא אינו לומד במידה שנדרשת לו“, אך לא ניתן לכתובבמידה שאת מתעכבת, אנאעדכני אותי” – יש לכתובאם את מתעכבת, אנא עדכני אותי“.

2. “מאחר ו-“, “יתכן ו-“, “היות ו-“, “הואילש-“: בכל אלה יש להחליף את הובש‘, ולהיפך. מילות הקישור הנכונות הןמאחר ש-“, “יתכן ש-“, “היות ש-“. שימו לב שעבורהואילזה הפוך: צריך להיותהואיל ו‘-“. את זה קל מאוד לזכור. פשוט זכרוהואיל ו-“, וכל השאר יהיה בש‘.

3. “מדובר על“: לרוב משתמשים בצירוף זהלצורך תיאור או הגדרה, אך במקרים אלה ישלהשתמש במדובר ב-“: “מדובר בכתבהפרובוקטיבית במיוחד“, “מדובר במאות אנשים“. רק אם כותבים על דבר הנמצא במוקד של דיון, ניתן לכתובמדובר על“. למשל, “בחדשותהערב דובר על הגעתו הקרבה של נשיא ארהבדונלד טראמפ“, אובמחקר מדובר על הגורמיםלמחלה“. מדובר בשגיאה שמביאה לי אתהסעיף. ונעבור לסעיף הבא.

4. “נמנה על“, “נמנה בין“: המילהנמנהמגיעה מהפועל למנות (לספור). ולכן יש לכתובתמידנמנה עםכאשר המשמעות היאנמצאבאותה רשימה עם“, וברשימה יש פריטיםשאותם מונים. למשל, “מארק צוקרברג נמנהעם המיליארדרים הצעירים בעולם“.

והנה אינפוגרפיקה שתעזור לכם לזכור:

זה לא מה שאתם חושבים שזה: מילים בשימוש שגוי

5. לשכור ≠ להשכירהשוכר משלםכסף למשכיר תמורת שימוש בסחורה או בנכסהמושכרהמשכיר הוא בעל הרכוש המושכרהוא מקבל כסף מהשוכר עבור שימוש ברכוש אובנכס שלו. לדוגמא: “שכרנו מכונית לטיול“, “השכרתי את הדירה שלי לדיירים למשך שנה“.

6. ללוות ≠ להלוותהלווה מקבל כסף או מוצרמתכלה מהמלווה ומחזיר את שוויובהמשךהמלווה הוא בעל הרכוש המולווההוא נותן הלוואה ללווה ומקבל אותה בחזרה. כלומרללוות = לקחת הלוואהלהלוות = לתת הלוואה. לדוגמא: “הלוויתי אלף שח לאחותי“, “לוויתי כוס סוכר מהשכנה“.

7. לשאול ≠ להשאילהשואל מקבל דבר מהבלתי מתכלה מהמשאיל ומחזיר את אותו פריטבתום השימושהמשאיל הוא בעל הפריטהמושאלהוא נותן אותו לזמןמוגבל לשואל ומקבל אותו בחזרה בתום תקופתהשימוש. לדוגמא: “שאלתי ספר מהספרייה“, “חבר השאיל לי את האופניים שלו“.

[חשוב גם לבצע הבחנה ברורה בין הלוואה לביןהשאלה: כסף אי אפשר לשאול (אלא אם כןשאלתם ממישהו שטר לצורך ביצוע קסםפעולה יומיומית ושגרתית, בסך הכול). השגיאההשגורה היא דווקא הפוכה: “תלווה לי אתהאופניים שלך” – הכול טוב ויפה, אבל אופנייםתוכלו רק לשאול. אם תחזירו תמורתם זוגאופניים אחר (בתוספת ריבית והצמדה, כנהוג) – מדובר כבר בסחר חליפין או סתם בהחלפה.]

8. הליך ≠ תהליךהליך הוא נוהל שמתבצעבמקרה ספציפי (“ניתוח לב הוא הליך רפואיהמתבצע לעתים בחולי לב“, “ערעור על פסק דיןהוא הליך משפטי“), בעוד שתהליך מתאר שינוישמתרחש לאורך זמן, השתלשלות עניינים(“הוא עבר תהליך פסיכולוגי ארוך עד שהשתקםמהטראומה“). אני פשוט זוכרת שהליך הואפרוצדורה. כבר יותר קל, נכון?

9. כנסו ≠ היכנסונהוג בטעות לחשוב שכנסוהיא מילת הציווי שלתיכנסו” (לדוגמא, “כנסוכנסו!”). אך למעשה המילה כנסומגיעהמהפועללכנס  (כמו לכנס ישיבה, לכנס ועידהוכו‘) בעוד שהיכנסומגיעה מהפועללהיכנס“. אז אם אתם רוצים לצוות על מישהו להיכנס, הצורה הנכונה היאברווזים ברווזים, היכנסוהביתה“. אם אתן רוצות לקבוע ישיבה במשרד, שלחו מייל לעוזר שלכן בלשון הבאה: “כנס אתהישיבה ל-10 בבוקר“.

והנה עוד אינפוגרפיקה שתעזור לכם לזכור:

עילגית מדוברת: גם בדיבור זה נשמע לא טוב

10. “מכנס“, “מגף“, “נעל“, “תחתון“, “גרביון“: אלא אם כן התחלתם אופנה חדשהשלפיה מגניב עכשיו ללבוש חצי מכל פריטלבוש, לכתובקניתי מכנסאוהמגף הזה מאדיפהפשוט נשמע רע. יש להשתמשבמכנסיים“, “מגפיים“, “נעליים“, “תחתוניםוגרביונים“. אין בעיה להשתמש במילים בצורתהיחיד כשהכוונה היא אכן לצורת היחיד, אבלתסכימו איתי שהמשפטקניתי חולצה עם שרוולקצרמעלה תהיות בנוגע לאורכו של השרוולהשני.

11. “לא חייב“, “לא צריך“: הצירופים האלהיכולים להיות תקינים לגמרי, אך זה תלויבהקשר. אין שום בעיה לכתובאת לא חייבתלהסיר שערות מבית השחיאואבא, אני לאצריך שתכבס לי את הגרביים“. הבעיה היאכאשר משתמשים בהם במשמעות שלאיןצורךאולא חובה” (שאלה, אגב, הצורותהנכונות). למשל, “המורה אמרה שלא חייבלהכין שיעורים“, “לא צריך להיות מומחה גדולבעסקיםהם משפטים שגויים. הם צריכיםלהיכתב כךהמורה אמרה שלא חובה להכיןשיעורים“, “אין צורך להיות מומחה גדולבעסקים“. אגב, אם זו המורה ללשון, תכינו אתהשיעורים. מה אכפת לכם?

12. “זה מרגיש“: נורא כיף לדבר באמריקאית(“It feels like“), אני יודעתאבל בעבריתדומם (“זה“) לא יכול להרגיש. “מרגיש לי מוזרשהיא הגיבה ככה” – לא נכון. “אני מרגישהמוזר שהיא הגיבה ככה“/”התגובה שלה מוזרהבעיניי“/”להרגשתי, התגובה שלה מוזרה” – נכון.

13. “אבל לא רקגם במקרה הזה, הצירוףיכול להיות תקין, תלוי במיקום שלו במשפט. מאד נפוץ לסיים משפטים במיליםאבל לא רקבמשמעות של תוספת, וזאת טעות. לא נכוןלכתובבתפריט המסעדה תמצאו כריכיםופסטות, אבל לא רקכי זהו משפט חסר: אחריהמיליםאבל לא רקחייב לבוא עוד משהו. לעומת זאת, ניתן לכתובאבל לא רק כריכיםופסטות תמצאו בתפריט“, אובתפריט תמצאוכריכים, פסטות וגם סלטים“. ניסוח אחר אפשרי: “בתפריט המסעדה תמצאו כריכים ופסטות, אבליש בו עוד הרבה יותר“. יופי, עכשיו אני רעבה.

יש לזה מילה: אל תתעצלו, השתמשו בפועל המתאים

הידעתם? בשפה העברית יש כל כך הרבהפעלים, שכמעט לכל שם עצם תוכלו להצמידפועל שונה שהומצא במיוחד עבורו! למרבההצער, יותר מדי אנשים משתמשים בשלושתהפעלים הבאים לתיאור כל פעולה כמעט, וחבלכי זה נראה ונשמע עילג.

14. “לשים“: מה לא שמים? בגדים, נעליים, גרביים, כובע, משקפיים, תכשיטים, עניבה, מוזיקה, סרט, ספה (או כל רהיט אחר), מדף (אוכל פריט שיש להתקין).
דוגמא קלאסית לשימוש שגוי בפועללשים“: “מותק, חכי לי ואל תשימי את הסרטעדיין, אני שם גרביים ובא“.

אז באילו פעלים להשתמש במקום?
ללבוש בגדלנעול נעלייםלגרוב גרבייםלהרכיב משקפייםלענוד תכשיטיםלענוב עניבהלהשמיע מוזיקהלהקרין סרט (או פשוטללחוץ על פליי“),  להציב ספהלהתקין מדף.

15. “לעשות“: מה לא עושים? מסיבה, פגישה, השוואה, טיפול, תהליך, מחקר, בדיקה, חקירה, רשימה, שיחה, בירור, קניות.
דוגמא קלאסית לשימוש שגוי בפועללעשות“: “אתם זוכרים שאנחנו עושים מסיבה היום, כן? אז יאללה, מי בא אתי לעשות קניות?”

אז באילו פעלים להשתמש במקום?
לערוך מסיבהלקיים פגישהלערוך השוואהלעבור טיפול/ללכת לטיפוללחולל/לעבור תהליךלבצע בדיקהלערוך רשימהלקיים שיחהלערוך בירורלערוך קניות/לצאת לקניות. במקרים רבים, את הפעלים לערוך/לקיים אפשרלהחליף זה בזהניתן לערוך פגישה וגם לקייםפגישה.

באופן כללי, תמצאו שיש פעלים שמתאימיםלמספר שמות עצם, והמשותף להם הוא שכולםיותר מדויקים מהפועללעשות“. אני חושבתשזה שוב באשמת השפה האנגלית, שבהtomakeוגםto doמיתרגמות לפועללעשות“.

16. “לסגור“/”לפתוח“: מה לא סוגרים אופותחים? אור, מכשירי חשמל, תריסים, עיניים.
דוגמא קלאסית לשימוש שגוי בפעליםלסגור“/”לפתוח“: “אל תפתח את המחשבעכשיו, אני רוצה לסגור את האור.”

אז באילו פעלים להשתמש במקום?
להדליק/לכבות את האורלהדליק/לכבות אתהסמארטפוןלהפעיל/לכבות אתהבלנדרלהגיף תריסים (דווקא תריסים אפשרלפתוחאבל לא לסגור), לפקוח/לעצום עיניים.

פחות זה יותר: כפילות מיותרת

17. “כמו למשל“: כמוולמשלהן מיליםנרדפות. לכתובכמו למשלזה כמו לכתובכמוכמואולמשל למשל“. השתמשו או בכמואובלמשל“.

18. “כדוגמת“: כמו בסעיףהקודםכ (שמשעותה היא כמו או בערך) ודוגמת הן מילים נרדפות. לכן, אין לכתובישלכתוב סיפור קצר כדוגמת הסיפור שכתבנובשיעור“, אלאיש לכתוב סיפורקצר כמו הסיפור שכתבנו בשיעור“, אוישלכתוב סיפור קצר דוגמת הסיפור שכתבנובשיעור“. אני מנחשת שהשיבוש הנפוץ התחילבגלל הניבאין כדוגמתו“.

19. “ממזמן“: כל שעליכם לעשות כדי להביןאת השגיאה כאן, הוא לשאול את עצמכם האםהמילהממזמןשונה במשמעות שלה מהמילהמזמן“. התשובה, במפתיע, היא לא. משמעותהמילהמזמןהיאמלפני זמן (כלשהו)”. אזכאשר אתם כותביםממזמן“, זה כאילו כתבתםמלפני מלפני זמן (כלשהו)”. בקיצור, זוהיכפילות, והיא שגויה. ואם אתם כבר יודעים אתזה מזמן, אז יאללה, דלגו לסעיף הבא.

20. “בערך כ-20″: המילים הנרדפות מכותשלישיתכ” ובערך זה אותו דבר. אוכ-20 חתוליםאובערך 20 חתולים“, תחליטו.

21. “52% אחוזים“: אאוצ‘. הטעות הזאתנובעת כנראה מהיעדר תשומת לב, כי אתם ודאייודעים ש“%” ואחוזים זה אותו דבר.

22. “אלטרנטיבה חלופית“, “אלטרנטיבהאחרת“: משמעות המילהאלטרנטיבההיאחלופהאואפשרות אחרת“. אפשר להשתמשרק באחת האפשרויות האלהאין לשלבביניהן. “נעלי בד הן אלטרנטיבה לנעלי עור” – נכון.  “נעלי בד יכולות להחליף נעלי עור” – נכון. “נעלי בד הן אלטרנטיבה אחרת לנעלי עור” – פשוט לא. אני מוסיפה הסתייגות קלהאם אתםמונים אלטרנטיבות וכבר ציינתם אלטרנטיבהאחת, תוכלו לכנות את הבאה בתוראלטרנטיבה אחרת“. למשל, “נעלי בד הןאלטרנטיבה אחת לנעלי עור; נעלי פלסטיק הןאלטרנטיבה אחרת לנעלי עור.”

23. “אצטדיון רמת גן הוא אצטדיון“: מכיריםאת המושג טאוטולוגיה? טאוטולוגיה זה כפלמיליםחזרה על מילים זהות או דומות באותוהמשפט, מבלי שיהיה צורך בכך. במשפטאצטדיון רמת גן הוא אצטדיון גדול“, אין צורךלחזור על המילה אצטדיון, מכיוון שכבר ידועשמדובר באצטדיון. מספיק לומראצטדיון רמתגן הוא מבנה גדול“, או אפילואצטדיון רמת גןהוא גדול“.

החילזון מן השפן: ביטויים שהשתבשו בדרך

שילוב פתגמים וביטויים בטקסט מעשיר אותווהופך אותו למעניין יותר, אך אם משתמשיםבהם לא נכון, זה ביג מיסטייקביגיוג‘, ורקמשיג את המטרה ההפוכה.

24. “רקם עור וגידים“: עם כל חיבתי לרקמה, מדובר כאן בקרימה, מלשון קרום, והביטוי הנכוןהואקרם עור וגידים“. אני מניחה שהשגיאהמגיעה מהשילוב בין הפופולריות של השורשר.ק.מ לבין המחשבה התמימה והמוצדקת שעורוגידים הם אכן רקמות בגוף. לכו נגד ההיגיוןבמקרה הזה.

25. “לעשות ימים כלילות“: טוב, כאן זהבאמת היפוך משונה: הרי מי שטורח עד כדי כךשהטרחה מדירה שינה מעיניו הופך גם אתלילותיו לימים, כלומר, “עושה לילות כימים“. למשפט ההפוך אין משמעות, אלא אם כןהתכוונתם לכתוב שישנתם כל היום (וגם כלהלילה).

26. “מעטי מעט“: הביטוי הנכון הואמתימעט“, ומשמעותו היאמעטים, אחדים, ספורים“. ניתן להבין את הבלבול, שהרי ישדמיון צלילי בין המילהמתילמילהמעטי“. “מתיבמשמעות הזו היא מילה עתיקההמופיעה כבר בתנך: “מתים” = “אנשים“. לאמדובר באנשים מתים, פשוט באנשים. ולכןמתי מעט” = מעט אנשים.

27. “וידוי הריגה“: הצורה הנכונה היאוידואהריגה“. וידוי הוא מה שעושה מי שהרג כשהואניגש למשטרה (או לכנסייה, אם הוא קתולי, במקרה). קל לזכור: וידוא נועד לוודא. וידוי נועדלוודות או להתוודות.

28. “אם בארזים נפלה שלכת“: קראי ליקטנונית (אני רגילה), אבל אצתי רצתי לידידתנוויקיפדיה כדי לבדוק, ואכןארז הוא עץ ירוקעד. הוא לא יעמוד בשלכת, וחבל לי על אזוביהקיר, כי לא נתנו להם פתחון פה בשיבוש הזה. הביטוי הנכון הואאם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי הקיר“, והמשמעות היאאם עץחסון כמו ארז עלה באש, מה יקרה לאזוביהקיר, שהם דליקים בהרבה? לגבי המטאפורה, אני מניחה שאתם מבינים אותה.

29. “משלוח יד“: אם קיבלתם בדואר משלוחשל יד, יש סיכוי שהסתבכתם עם איזה ארגוןפשע. הצורה הנכונה היא, כמובן, “משלח יד” – והמשמעות היא מקצוע או עיסוק.

30. “לזרוע מלח על הפצעים“: ענף החקלאותבתדהמה. כורי מלח מתפטרים בהמוניהם. האמנם ניתן לזרוע מלח ולגדל עצי מלח?! הצורה הנכונה לביטוי זה היאלזרות מלח עלהפצעים“. על אף הדמיון בצליל, למיליםלזרועולזרותמשמעויות שונות: לזרוע היא פעולתהזריעה, של זרעים למשל; בעוד שלזרותמשמעותה לפזר, כפי שמפזרים מלח על האוכל.

31. “היהלום שבקצפת“: אני לא מכירה אתהמתכון הזה, אבל יש לי תחושה שהוא טומןבחובו סכנת חנק. כמו כן, ברכות לרגל האירוסין! לביטוייםהיהלום שבכתרוהדובדבןשבקצפתמשמעות זהההגורם הזה שהופךדבר כלשהו מטוב מאד למצוין. אבל מוטב לאלהצליב בין שני הביטויים וליצור מהם ביטוייםחדשים, אחרת זה יוצא מבלבל מאד.

סיכום

בכל מה שקשור לכתיבה, תמיד יש מקום ללמודדברים חדשיםגם ליבי וגם אני לומדותומתפתחות בכתיבה שלנו כל הזמן. אבל כתיבהלא חייבת להיות משלח היד שלכם (הא! ראיתםמה עשיתי כאן?) כדי שתרצו לכתוב היטבבעידן הפייסבוק, הווטסאפ והטוויטר, כתיבהמשקפת במקרים רבים את מי שאתם. ואם אתםרוצים ליצור רושם טוב, אחד הדברים להתחילמהם הוא לכתוב נכון. ואם אתם עושים רושםמצוין על אנשים אחרים כבר עכשיו, הרישכתיבה מדויקת ונטולת שגיאות תהיה הדובדבןשבקצפת

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X