עריכה לשונית

סיכום שיעור 13

Hadar malki

Hadar malki

פרטי הסיכום

קורס: עריכה לשונית

מספר השיעור: 13

סיכום השיעור

סיכום שיעור 13- 23.2.21
סימני הפיסוק
מטרת סימני הפיסוק
הינה להקל על הקריאה ולסייע בהבנת הטקסט. הפיסוק מחלק את הקטע, לקטעים קצרים ונוחים לקליטה ובכך מסייע בהבנת התפקיד התחבירי והמשמעות של כל קטע. עוד הם עוזרים לנו בקריאת המשפט והנגנתו- האם מדובר במשפט עם סימן שאלה או סימן קריאה.
ממתי מפסקים
במקרא אין בכלל סימני פיסוק. במאה השמינית-תשיעית לספירה החל כתב יד כתר ארם דובא ולאחריו הגיע כתב יד קאופמן של המשנה. סימני הפיסוק של ימנו הומצאו רק לאחר המצאת הדפוס ובעברית ההחלטה היא משנת 1994.
סוגי סימני הפיסוק
1. הנקודה- מופיעה בסוף משפט חיווי (רגיל). לדג’ הלכתי הבוקר ללמוד בקורס. (היווי זה משפט שאלה).
2. הפסיק- מורה על הפסקה בדיבור ובתוך המשפט, ועל כן עשוי לבוא במקום בו יש תפנית במבנה המשפט. לדג’ בתי המשפט בישראל מוסמכים לשפוט אזרח, תושב, עובד ציבור וכו’.
3. נקודה פסיק- משתמשים כדי להפריד בין עניינים שונים. לדג’ העניינים שידונו בישיבת ההנהלה הבאה: א. מינוי דובר חדש., ב. סקירת ראשי מחלקות. עוד משתמשים בזה בין שני משפטים נפרדים אך קשורים ביניהם.
4. נקודותיים- משתמשים לפני ציטוט או דיבור ישיר. לדג’ מבית ראש הממשלה נמסר: “אין תגובה”. בנוסף משתמשים לפני פירוט שקדם לו ביטוי מכליל. לדג’ אבקש ממך לשלוח אלי את הפרסומים האלו: 1. העברית ואחיותיה. 2. בלשנות עברית.
5. קו מפריד- משתמשים כאשר מדובר בחלק ייחודי (במקום פסיק). כמו כן במקום שיש השמטה במשפט. לדג’ בראשית ברא ה’- ויהיה אור. בנוסף במקום נקודותיים ולציין טווח. במספרים- המספר הנמוך מימין והגבוה משמאל כמו בקריאת עברית רגילה. לדג’ 1914- 2003.
6. סימן שאלה- מגיע בסוף משפט שאלה. במשפט תמיהה יבוא לאחריו גם סימן קריאה. לדג’ כי האדם עץ השדה?. אחרי שאלה עקיפה אין משתמשים בסימן שאלה. בתוך סוגריים מביע הטלת ספק בתוכן המשפט.
7. סימן קריאה- מקורו של הסימן במילה הלטינית io שהיא קריאת שמחה. אחרי קריאה המביעה ציווי, משאלה, תמיהה סימן קריאה מוקף סוגריים אינו שייך לגופו של המשפט והכותב מוסיפו כדי לציין שהדברים האמורים במשפט נכונים, בייחוד כשיש חשש לאי דיוק. הוספת יותר מסימן קריאה אחד מעיד על עילגות.
8. סוגריים- לציון הוספות שאינן שייכות לגוף המשפט. עוד משמש להקפת פרטים שאינם בגוף הטקסט. לדג’ הוראות בימוי, דברי המראיין בתוך דברי המרואיין.
9. פיסוק באזור הסוגריים- משפט שלם מוקף סוגריים – סימן הפיסוק שלו יבוא בתוך הסוגריים. אין שמים פסיק, קו מפריד וכיוצא בהם לפני סוגריים. לאחר סוגריים לא יבוא פסיק מיוחד. לאחר הסוגריים תבוא נקודה של המשפט המקורי.
10. סוגריים שונים ({- כאשר בתוך הסוגרים צריך לשים סוגרים נוספים. סוגרים מרובעים משמשים לסימון הוספות והשלמות למובאה.
11. מירכאות- המקור במטעמי המקרא. משתמשים בדיבור ישיר או ציטוט. לדג’ שם של יצירה או פרטי מוסד. בנוסף מילה הזקוקה להבלטה במשפט, בייחוד כשאינה משמשת במשמעותה הרגילה. כללי הפיסוק של המרכאות: במילים שלפניהן אותיות השימוש והם אינן חלק של הדיבור המובא שמים מרכאות אחריהן. לדג’ “בהארץ” הוכחשה הידיעה ש”המידע הושתל על ידי גורם ממשלתי”.
12. ראשי תיבות-
• אינו קיים באנגלית
• כתיבת ראשי תיבות נהוגה בעיקר במסמך רישמי
• נוטריקון- יצירת מילה חדשה על ידי ראשי תיבות לדג’ שב”כ
• פתיחת ראשי תיבות
בעדיפות לא להשתמש בראשי תיבות כלל.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X