תקשורת בין אישית אפקטיבית – כאשר מקבל המסר הבין את דברי מעביר המסר, בדיוק כפי שהתכוון אליהם מעביר המסר.
100% אחריות בהעברת המסר חלה על מעביר המסר בדיוק כפי שהתכוון אליהם מעביר המסר.
קיימים מס’ קלקולים בתקשורת בין אישית:
- שומעים מה שמצפים לשמוע, לא שומעים את מה שבאמת נאמר.
- שימוש במסרים או במילים שליליות, כאשר משתמשים במסרים שליליים זה יוצר קונפילקט. כשמעבירים מסר יש צורך לברור מילים. להתחיל במסר חיובי ואחר כך שלילי.
- מסרים לא מילוליים- לא אפקטיביים. טון דיבור, הניגון. לעיתים המסר הלא מילולי משתלט על המסר המילולי.
- מצב רגשי/ מנטלי של המקבל. כשאדם כועס לדוגמא, הוא לא פנוי להקשיב.
- מאבקי כוח, לדוגמא בין קולגות.
- חוסר סבלנות/ סובלנות. סבלנות, היכולת להמתין שמשהו יקרה. סובלנות, הפתיחות שלנו לדעות של אחרים.
- סביבה/עיתוי – אזור השיח, המקום, זמן שבו אנו מתקשרים.
מה יהפוך אותנו למתקשרים אפקטיביים יותר?
מימדים התורמים לתקשורת אפקטיבית:
- ניהול רגשות
- דימוי עצמי
- הקשבה
- מסרים לא מילוליים
- אמפטיה
- דיבור
קיימות 7 אנטלגנציות רגשיות:
- מספרית- לוגית מתמטית.
- לשונית
- מרחבית- ויזואלית
- פיזור- תנועתית
- מוזיקלית
- בין אישית
- תוך אישית
חמשת האנטלגנציות הראשונות מרכיבות את ה IQ שלנו. ואילו האנטלגנציה הבין אישית והתוך אישית, באות לידי ביטוי באנטרקציה החברתית , מקצועית, משפחתית וזוגית.
ניהול רגשות
שליטה עצמית והיכולת לעמוד בסערת רגשות, במקום להפוך להיות עבד לרגשות שלנו. לדעת לבטא את הרגשות בזמן , ברגע ובמקום הנכון עם האנשים הנכונים ולא לדכא רגשות. מיומנות רגשית נרכשת.
קיימים כלים לניהול רגשות:
- קו מחשבה נדיב- לבחור את המחשבה החינוכית המאפשרת לוותר, לתת.
- צינון והסחת דעת- לדוגמא, ויכוח לפני הגעה למסיבה עם בן הזוג, בהגענו למסיבה לעטות מסיכה ולהשאיר את המריבה מאחור.
- מל”כ ולא למ”כ- לנהוג כמלכים בסיטואציות ולא ליימכים (חנונים, לא יוצלחים)
