תקשורת בינאישית

סיכום שיעור 2

רונית לוי

רונית לוי

פרטי הסיכום

קורס: תקשורת בינאישית

מספר השיעור: 2

סיכום השיעור

מודל – רעיון תיאורטי. איך משיגים את המטרה, מה דרך להשיג את המטרה.
שלושה סוגי מודלים בתקשורת הבינאישית:
מודלים ליניאריים
נקודת המוצא של מודל לינארי – סוג של תקשורת שהוא הליך חברתי שבא מתוך כוונה ורצון להשפיע על המחשבות / ההתנהגויות של קולט המסר. אני מעביר את המסר ואתם קולטים. הרעיון הוא להשפיע על המחשבה / ההתנהגות. ההצלחה במודל לינארי נקבעת ונמדדת על פילוח התוצאות, האם הישגנו את המטרה. אם לא הישגנו את המטרה – מה הגורמים המשפיעים / מפריעים להשגת המטרה. תהליך תקשורת הוא חד כיווני ממוען המסר לנמען. המוען הוא יוזם התהליך והנמען פסיבי, ללא שום יכולת להשפיע על התהליך והוא קולט את המסר כמו שהוא.
מודל לאסוול (1948) – חוקר שחקר את התעמולה במלחמת העולם הראשונה, הוא טען שהתקשורת היתה לה השפעה מאוד חזקה על תוצאות המלחמה. עפי לאסוול כל פעולות התקשורת, הן תקשורת פרונטלית והן תקשורת באמצעות תיווך, ניתן לחלק לחמישה מרכיבים שעליהם צריכים לתת את הדעת, 5 הנקודות מתייחסות: למי מעבירים את המסר, מה הוא אומר תוך כדי העברת המסר, דרך איזה ערוץ, למי מיועד המסר ומהי התוצאה. האם המסר השיג / לא השיג את הוצאה, ומה קרה בעקבות אותו המסר.
מודל מעגלי
מודל המציג את תהליך העברת המסר מהמוען לנמען באופן שבו לנמען יש יכולת להגיב ולהשפיע על המוען ואף להפוך למוען אך הדגש הוא על המען שהווה מקור למסר. מודל דו כיווני אשר למוען יש יותר השפעה. תהליך דו-סיטרי.
מודל דה פלר (1968) – מתייחס לחמש שאלות: מי אומר, מה אומר, באיזה ערוץ, למי באיזה השפעה. במודל זה יש תוספת אחת – תוספת הרעש. הקצר בתקשורת יש לזה כמה וכמה משמעויות. המקור של הקצר יכול להיות המוען – אני לא יודע איך להעביר את המסר. יכול להיות הנמען – העברת את המסר למי שלא הייתי צריך להעביר, בערוץ שאינו מתאים.
ליקויים במודל המעגלי:
רעש פיזי – ליקויים טכניים, משדר שלא עובד, המעביר מגמגם, אולי הוא לא רואה טוב, רעשים בקו. יכול לפגוע בהעברת המסר.
רעשים אישיים – פנימיים – כל מיני רעשים מהעבר שיכולים / עלולים להשפיע על המסר. חוויות מהעבר, אירועים לא נעימים מהעבר, תחושות אישיות, חוסר ריכוז, אולי אני לא בנוי לזה, מחשבות.
רעש לשוני, ערכים, תרבות, נורמות שהתחנכנו עליהן, מענן שאנחנו נושאים, אכזבה קשה, שפה שונה, מצב רוח, עייף.
מודל סמיוטי
דומה לסמנטיקה  – תקשורת בעזרת סמלים וסימנים, שמשמשים לתקשורת ולבני אדם. סימני השפה, למשל – אוי ואבוי, אפס מאופס, יאלה לך מכאן וכו’.
סמלים מעליבים, סמלים שפוגעים, הבעות פנים, סגנון לבוש, מנהגים.
במודל הזה מאוד חשוב הרגע התרבותי של המן, למי מעבירים את המסר. מי שמקבל את המסר צריך לדעת לפענח אותו, מוקד הכוח עובר לנמען.
מודל פיסק (1985) – לפיו המוען והנמען הם שווים בתהליך התקשורת. אי הבנה של המסר יכולה לנבוע מהבדלים תרבותיים. לטענתו לאמונות, לערכים ולאידיאולוגיה שלנו יש רקע חברתי, הם נגזרים כתוצאה מהשכלה, מין, גיל, רקע חברתי – לכל המרכיבים האלה יש השפעה של פענוח המסר, ולא תמיד אפשר להבין את המסר. התגובה לא צריכה ולא חייבת להיות אחידה. התגובות שלנו אינן אחידות – חלק יחקו, חלק יכעסו, ירגזו, יקללו, חלק ימחאו כפיים ויברכו.
הכוונה של המוסר – לצאת ידי חובה. מקבל המסר – הכל בסדר, תודה – לענות בהתאם למה שהרגילו אותו.
בכל מסר יש מי שמעביר את המסר ומי שמקבל את המסר.
המודלים קשורים גם לתקשורת המונים. יש כמה וכמה השפעות של התקשורת ההמונית לחיי היום יום של כולנו.
תקשורת המונים – דרך הטלוויזיה, הרדיו, עיתון, רשתות חברתיות. התפקיד של תקשורת ההמונים יכול להיות תפקיד מרכזי.
יש ארבעה אלמנטים מרכזיים בתקשורת ההמונים:
1.      מה ההשפעה / מישור ההשפעה של התקשורת, היכן הוא בא לידי ביטוי. התקשורת ההמונית יכולה להעניק לנו ידע, הבנה, לימוד, היא אמורה להשפיע על הדעות שלנו, משפיעה על הרגשות שלנו – גורמת לנו לשמחה, עצב, פחד. משפיעה על ההתנהגות. יש השפעה במודע ותת המודע שלנו. כל מה שאנו ניזונים מהתקשורת מחלחל לנו בתת המודע. התקשורת משפיעה על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו – לטווח קצר ולטווח ארוך, וזה לא משנה דתי או חילוני. האנשים שמעבירים את המסר יש להם כוונה להשפיע עלינו.
2.      המודעות של הנמען – לפעמים מודעם במקצת אבל ההשפעה מאוד גדולה. ההשפעה על דרך החיים שלנו – ברובה בתת המודע.
3.      טיב ההשפעה של המסרים עלינו: עיצוב – מעצבים את האופי שלנו את היותנו אדם, עמדה חדשה, הססנות – לא בטוח בעמדה שלי, מתלבט, חיזוק ואישוש העמדה שלי.
4.      מה הטווח – הזמן של ההשפעה – מיידית, לטווח הקר, לטווח ארוך / ארוך מאוד.
רונית לוי, 027269810
סיכום שיעור 2, 21/03/21

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X