תקשורת בינאישית

סיכום שיעור 3

Roidahan

Roidahan

פרטי הסיכום

קורס: תקשורת בינאישית

מספר השיעור: 3

סיכום השיעור

סיכום שיעור 3 , 4.4.21

מגיש: רועי דהאן ,049840424

תקשורת בינאישית – תקשורת בין מינימום 2 אנשים.
היתה תקשורת אפקטיבית – היתה מטרה שהושגה, תקשורת אפקטיבית – יעילות תוצאה, תועלת.
התקשורת לא היתה מאוד אפקטיבית כי לא כל המסר הועבר.
תקשורת בינאישית אפקטיבית – כאשר מקבל המסר מבין את דבריו של מעביר המסר, בדיוק כפי שהתכוון אליהם מעביר המסר.
האחריות בהעברת המסר חלה 100% על מעביר המסר.
עמוס עוז אמר “הספר שאני כותב והספר שאתם קוראים הוא לא אותו הספר”, גם אני שיודע לכתוב ולהתנסח, גם הוא לא יצליח להעביר את המסר בצורה אפקטיבית בדיוק כמו שהוא התכוון.
כל אחד מבין דברים לפי ידע, לכל אחד פרשנות מסביבו שנשענת על תבניות מהעבר.
הפרשנות / ההבנה שונה – מושפעת מעולם אחר, תרבות אחר, אישיות אחרת, חוויות שונות בחיים.
קלקולים / תקלות בתקשורת הבינאישית
1.      שומעים – מה שמצפים לשמוע, את מה שחושבים ששמענו. התפיסה / המוח משלים מידע שלא נאמר.
2.      שימוש במילים או במסרים שליליים. מייצר קונפליקט בתקשורת בינאישית, עלולים לבלבל כעס עם רגשות שלילים אחרים. שימוש במילים שליליות, מילים שהטון / הניגון שלהם הוא שלילי/ אנטי. אפשר להתחיל במסר חיובי בהצגת הדברים.
3.      מסר לא מילולי – לא אפקטיבי, שפת גוף, אינטונציה, טון הדיבור והניגון, הנראות שלנו (כתם בחולצה), לפעמים המסר הלא מילולי משתלט על המסר המילולי.
4.      מצב רגשי / מנטלי של מקבל / מעביר המסר. חייבים לוודא שהמקבל במצב של הקשבה. שהוא פנוי להקשיב.
5.      מאבקי כוח – בין קולגות, בין מנהלים, משחקי כבוד.
6.      חוסר סבלנות / סובלנות. סבלנות – להמתין לחכות שמשהו יקרה. סובלנות – הפתיחות שלנו לדעות אחרות, לדברים שרחוקים מתפיסת העולם שלי. גיוון תעסוקתי – בכל ארגון ישנה קליטה של עובדים ממגזרי המיעוט, למשל גיוס לחברה חילונית חרדים או ערבים, דרוזים – דורש מארגון חופשות שונות.
7.      סביבה / עיתוי – במשרד רועש לא שומעים טוב. טיימינג.
מה יהפוך אותנו למתקשרים יותר אפקטיביים? מהם הממדים המשפיעים והתורמים למיומנות התקשורת הבינאישית שלנו? תנאי לתקשורת – שפת גוף, ביטחון עצמי- אדם שמאמין ביכולות שלו, דימוי עצמי – האופן שבו אדם רואה את עצמו בכלל.
מימדים התורמים לתקשורת אפקטיבית: ניהול רגשות, דימוי עצמי, הקשבה, מסרים לא מילוליים, אמפטיה, דיבור – תוכן.
ניהול רגשות – מושג הלקוח מהאינטליגנציה הרגשית.
7 אינטליגנציות (גארדנר 1979): מספרית – לוגית/ מתמטית, לשונית – יכולת ורבאלית גבוהה, קליטה לשפות. מרחבית – ויזואלית – אופיינית לציירים, טייסים, אדריכלים – דמיון מפותח. פיזית – תנועתית – כדורגלנים, מוזיקלית – לנגן בלי ללמוד נגינה, בינאישית – יכולת של אנשים לנהל אינטראקציות עם אנשים בצורה אפקטיבית, תוך-אישית – היכולת שלנו לנהל את הרגשות שלנו.
אינטליגנציה רגשית – כל אותן מיומנויות תוך אישיות ובינאישיות כפי שהן באות לידי ביטוי באינטראקציה חברתית, מקצועית, משפחתית וזוגית.
ניהול רגשות – שליטה עצמית, היכולת לעמוד בסערות הרגשיות, תחחת להפוך “עבד לרגש” שליטה ברגשות, שליטה עצמית. יש 32 רגשות. לשלוט ברגשות – לא לדכה את הרגשות אלא לווסת ולבטא אותם. לא תמיד זה חכם לבטא את הרגשות שלנו. לדעת לבטא את הרגש הנכון בזמן הנכון עם האדם הנכון ובצורה הנכונה. יש כמה טכניקות לנהל רגשות. ניהול רגשות זו מיומנות נרכשת, נלמדת. שולטים יותר ברגשות שזה לא כלכלי לנו. למדנו במשך החיים באיזה מקומות זה לגיטימי לבטא רגשות בחופשיות ומתי לא.
כלים לניהול רגשות:
קו מחשבה נדיב – לבחור את המחשבה הנדיבה, החיובית, המאפשרת לוותר, לאמץ דפוס נדיב, מכיל.
צינון והסחת דעת – הרבה פעמים מתחפרים בתוך הסיטואציה. צריך להתנתק מהסיטואציה לנתק את הרגשות השליליים, השהייה רגשית.
מל”כ ולא למך – מוח, שכל היגיון, לב, רגש, כליות – פילטר, מסנן. להגיב רציונלית קודם כל מהמוח ולא כמו למך – שלומיאל לא יוצלח, חנון.
דימוי עצמי – מתייחס לאופן שבו אדם רואה עצמו, תופס את עצמו ומרגיש כלפי עצמו. דימו עצמי חיובי משפיע על הביטחון העצמי ועל כושר הביטוי. דימוי עצמי שלילי – ייטה לתקשורת פאסיבית, פחות כריזמטית עם אנשים אחרים. האופן שבו אנו רואים את עצמנו ישפיע ע לאיכות, אופן וצורת התקשרות עם הסביבה.
חלון ג’ו הרי:
ידוע לי – ידוע לאחרים – התחום הגלוי.
לא ידוע לי – ידוע לאחרים – תחום העיוורון.
ידוע לי – לא ידוע לאחרים – התחום החבוי – דברים שאדם יודע על עצמו ולא משתף, אדם מדחיק ובסוף זה מתפוצץ, בד”כ זה מתפוצץ שאנחנו במשבר בחיים.
לא ידוע לי – לא ידוע לאחרים – לא ידוע / תת מודע.
כל דבר שמרגיז אותנו באחרים יכול ללמד אותנו משהו על עצמנו.
כאשר לאדם יש חוויות שליליות, חוויות לא מעובדות ואינו מטפל בקשיים שלו זה יצרוב לו בתודעה באישיות ובנפש ויבוא לידי ביטוי בצורה שבה הוא מתבטא כלפי חוץ.
הדברים בתחום החבוי לא נעלמים וצריך לטפל בהם בשעת שלום, לא בזמן משבר.
תת מודע – אינטואיציה, חוש שישי, אימפולסיביות, פליטות פה, חלומות. החלומות מביאים לידי ביטוי ציורי / דמיוני / לא ריאלי את הפחדים והחששות שלנו, וגם תקוות ורצונות.
האתגר להגדיל את התחום הגלוי על פני התחומים האחרים.
הקשבה – הרוב אינם מקשיבים מתוך כוונה להבין. הרוב מקשיבים מתוך כוונה לענות. הקשבה היא צירוף מודע של מילים, מה שנאמר + טון הדיבור, איך זה נשמע + שפת הגוף, איך נראה הדיבור.
איך מקשיבים באופן אפקטיבי? קשר עין, מנוד ראש, רכינה לעבר הדובר. הקשבה תוך תשומת לב והתמקדות. הבעה התואמת את דברי הדובר. ויתור על שיפוט. הימנעות מפתרון בעיות הדובר ומתן עצה. הימנעות מסיפור “מקרה דומה” שקרה לי. תיזמון התגובה ושאלות.
אמפטיה – היכולת לראות הדברים מנקודת מבט של האחר ולהישאר בנעלים שלך. להיכנס לנעלים של האחר זו כבר הזדהות.

עריכת הסיכום

iw עִבְרִית
X